קבלן כוח האדם נתפס כמעביד השולח את עובדיו אל מי שנזקק להם, והנזקק לשירותי העובד הוא בבחינת "משתמש".
מבחינת המשתמש, להתקשרות זו, יש מספר יתרונות כמו: עלות העבודה, הגמישות הניהולית ועוד.
בשנת 1996 נחקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. תכלית החוק היתה להפסיק את העסקת כוח עבודה משמעותי בתנאים נחותים מאלו של עובדים רגילים בגוף, וכן לייחד את הזיקה לקבלני כוח אדם למתן פתרון זמני/ארעי. במסגרת זו אף קבע החוק תקופת העסקה מקסימאלית של עובד קבלן כוח אדם (הוראה אשר נכנסה לתוקף בחודש ינואר 2008) .
נוכח הבעייתיות הנעוצה פעמים רבות בהתקשרות באמצעות חברות כוח אדם, קבעו בתי הדין לעבודה בפסיקותיהם מן השנים האחרונות, כי בנסיבות בהן הקבלן אינו משלם לעובד את זכויותיו שבדין, יש לראות במשתמש בפועל כמעסיק במשותף לצורך הזכויות הקבועות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה.
בתחום שירותי ניקיון והשמירה קיימים מספר הסכמים קיבוציים, הקובעים את תנאי העבודה להם זכאים העובדים בתחום זה.
הבנת ההסכמים הקיבוציים מחייבת מיומנות מיוחדת, מיומנות אשר נרכשה על ידי המשרד בשנים האחרונות.
מיקור חוץ