קבלן כוח האדם נתפס כמעביד השולח את עובדיו אל מי שנזקק להם, והנזקק לשירותי העובד הוא בבחינת "משתמש".

מבחינת המשתמש, להתקשרות זו, יש מספר יתרונות כמו: עלות העבודה, הגמישות הניהולית ועוד. 

בשנת 1996 נחקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. תכלית החוק היתה להפסיק את העסקת כוח עבודה משמעותי בתנאים נחותים מאלו של עובדים רגילים בגוף, וכן לייחד את הזיקה לקבלני כוח אדם למתן פתרון זמני/ארעי. במסגרת זו אף קבע החוק תקופת העסקה מקסימאלית של עובד קבלן כוח אדם (הוראה אשר נכנסה לתוקף בחודש ינואר 2008) .

נוכח הבעייתיות הנעוצה פעמים רבות בהתקשרות באמצעות חברות כוח אדם, קבעו בתי הדין לעבודה בפסיקותיהם מן השנים האחרונות, כי בנסיבות בהן הקבלן אינו משלם לעובד את זכויותיו שבדין, יש לראות במשתמש בפועל כמעסיק במשותף לצורך הזכויות הקבועות בחוקי המגן ובצווי ההרחבה.

בתחום שירותי ניקיון והשמירה קיימים מספר הסכמים קיבוציים, הקובעים את תנאי העבודה להם זכאים העובדים בתחום זה.

הבנת ההסכמים הקיבוציים מחייבת מיומנות מיוחדת, מיומנות אשר נרכשה על ידי המשרד בשנים האחרונות.

מיקור חוץ

המשמעות של מיקור חוץ הינה העברת חלק מפעילות הגופים לגורמים חיצוניים, כאשר הגורמים החיצוניים מבצעים את המשימות באמצעות עובדים מטעמם.
במסגרת זו, מתעוררות מספר סוגיות משפטיות, להן השלכות משמעותיות על הגוף מקבל השירותים, כמו השאלה מיהו המעביד, מהן הזכויות של אותם עובדים לשכר ותנאים נלווים וכיצד יש לנהוג כלפיהם בכל הקשור לחוק למניעת הטרדה מינית ולסיום יחסי העבודה.
במרוצת השנים אף אירעו מספר מקרים בהם החברות הקבלניות או נותני השירותים במסגרת מיקור חוץ הגיעו לכדי פשיטת רגל, עובדה שהעלתה את השאלה מיהו זה החייב בתשלום שכר העובדים וכל תנאיהם.
משרד תמר גולן עוסק בכל הסוגיות הנובעות מהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, מיקור חוץ וקבלני שירותים על כל קשת הנושאים והבעיות הנובעות מהעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, מיקור חוץ וקבלני שירותים למיניהם.